רש"י על זבחים ק״ב ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ק״ב ע״ב:ט׳ רש"י על זבחים ק״ב ע״ב:י״א »

10 אָמַר לוֹ: וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ – בְּחַטָּאתֶךָ, דְּחִיתִיךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל; מְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ – בְּמִנְחָתֶךָ, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל?!

פירוש רש"י על זבחים ק״ב ב:י׳

10 א"ל - טהור לטבול יום כלומר כן יש לו להשיבו:

11 ומה אם במקום שיפה כחך בחטאתך - דכהן המחוייב חטאת מביאו ומקריב אפילו במשמר שאינו שלו ועבודתה ועורה שלו בפרק הגוזל בב"ק דף קט: מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה ת"ל ובא בכל אות נפשו ושרת ומנין שעבודתה ועורה שלו ת"ל ואיש את קדשיו לו יהיו:

12 דחיתיך מחטאת ישראל - דטבול יום אינו חולק בה דכתיב ויקרא ו׳:י״ט הכהן המחטא אותה יאכלנה ואוקימנא לעיל זבחים דף צט. יחלקנה:

13 מקום שהורע כחך במנחתך - שאם התנדבת מנחה והקרבת אפילו אתה טהור אי אתה אוכלה כדכתיב כל מנחת כהן כליל וגו' ויקרא ו׳:ט״ז:

14 אינו דין שאדיחך - כל זמן שאתה טבול יום ואינך ראוי להקריב ממנחת ישראל:

« רש"י על זבחים ק״ב ע״ב:ט׳ רש"י על זבחים ק״ב ע״ב:י״א »